איך יוצרים חידון יום הולדת על מישהו

חפיסת קלפי טריוויה לא יודעת כלום על הפעם ההיא שדנה פספסה את הטיסה שלה לרומא, או על זה שהיא מזמינה את אותה מנה בכל מסעדה. חידון על האדם עצמו הוא מיד הרבה יותר מצחיק מכל משחק גנרי, כי כל שאלה מגיעה עם סיפור, והאדם שהסיפורים הם עליו יושב ממש שם ומתקן את הפרטים. האורחים משחקים מהטלפונים שלהם, אז זה עובד גם לשמונה אנשים סביב שולחן וגם לארבעים איש באולם שכור.

אתם לא צריכים לכתוב שאלות. אתם צריכים לכתוב את מה שאתם יודעים, בתור הערות פשוטות. עשר דקות של הקלדה, או שיחת ווטסאפ עם שלושה חברים, בדרך כלל יספקו יותר מדי חומר:

• דברים אהובים. מאכלים, שירים, אמנים, סדרות, הקפה הקבוע, הקבוצה שהם סובלים בשבילה.
• הרגלים ושגעונות קטנים. מה הם תמיד אומרים, תמיד מאבדים, לאן הם אף פעם לא מגיעים בזמן.
• רגעים גדולים. עבודה ראשונה, סיפור החתונה, אסון החופשה הבלתי נשכח, כינויים מהילדות.
• מספרים. כמה שנים הם גרים בעיר, מספר האחים והאחיות, באיזה גיל הם הוציאו רישיון נהיגה.

הדביקו את ההערות שלכם במחולל החידונים של Sheelon בתור פרומפט חופשי אחד, עם שורת הנחיות למעלה. דוגמה אמיתית:

קראו את הטיוטה ומחקו כל דבר שבעל/ת השמחה לא ייהנה/תיהנה לשמוע בקול רם. המטרה היא לעקוץ בקטנה, ולחגוג בגדול. אחר כך, צרפו תמונות לשאלות ישר מ-Google Photos: מתחברים פעם אחת מעורך השאלות, בוחרים את התמונות, וזהו. שאלה כמו "איפה זה צולם?" מעל תמונה מטושטשת מ-2014 היא באופן קבוע הרגע הכי רועש במשחק.

• בין 12 ל-15 שאלות זה האיזון המושלם: מספיק ארוך כדי שתהיה דרמה, מספיק קצר כדי לסיים לפני העוגה.
• תנו גם לבעל/ת השמחה לשחק. לראות אותם עונים לא נכון על שאלה על עצמם זה בדיוק התוכן שקבוצת הווטסאפ צריכה.
• שלבו רמות קושי. כמה שאלות קלילות שכולם ידעו, וכמה שרק חבר הילדות ידע.
• עשו בדיקת סאונד. שדרו את מסך המנחה לטלוויזיה לפני שהאורחים מגיעים, לא תוך כדי.